כשמדברים על “מרשתת הדברים” (internet of things), מתכוונים לרעיון שכל מה שאנחנו צורכים יתוייג אלקטרונית ויהיה נתון לפיקוח וניטור בכל זמן ובכל מקום. לכל החפצים והמכשירים היומיומיים תהיה תגית. חיישנים יחושו בהם והמידע יאוחסן במאגרי נתונים גדולים המחוברים לרשתות תקשורת.
הנה דוגמה לאופן שבו מרשתת הדברים תתפקד: המקרר יעקוב אחרי כמות החלב שיש בו באופן אוטומטי וינפיק עבורך רשימת קניות כשצריך. או יותר מזה: המקרר ישלח דואר אלקטרוני למכולת הקרובה לביתך ויזמין קרטון חלב. המכולת תוציא אליך משלוח. כדי לאפשר זאת, כל מוצר במקרר צריך להיות מתוייג. והמקרר צריך לכלול מערכת חישה שבודקת כמה מזון נשאר בכל כלי ובכל אריזה ומדווחת על כך למחשב.