רק 5 עד 10 אחוזים מהאנרגיה שצורכת נורת להט רגילה מתועלת להפקת האור עצמה, שאר 90 האחוזים מתבזבזים בצורת חום שהנורה פולטת. זאת הסיבה שאם נוגעים בנורה דולקת מקבלים כוויה. כ-20 אחוזים מהחשמל הנצרך בעולם מיועדים למאור. אם יצומצם הבזבוז הזה, אפשר להקטין משמעותית את צריכת האנרגיה ואת פליטת ה-CO2 הכרוכה בייצור החשמל. אחת הדרכים להקטין את הבזבוז היא ליצור גופי תאורה חדשים, חסכוניים יותר. כבר פיתחו לשם כך סוגים שונים של נורות, אבל הטכנולוגיות הקיימות היום מוגבלות מבחינת אורך חיי הנורות וסוג האור שהן מפיצות, שאינו אור לבן “אמיתי”.
אחד הפתרונות שמציעים הוא להכין את השכבה פולטת האור של הנורה מתערובת של גבישי ננו מוליכים למחצה – “נקודות קוונטיות”. הנקודות הקוונטיות פולטות אור בתנאים מסוימים, למשל כאשר מוזרם בהן זרם חשמלי באמצעות שכבות של פולימר מוליך, כשצבע האור הנפלט תלוי בגודל הנקודה.
הסוגיה:
האם ליישם את טכנולוגיית הנקודות הקוונטיות כמקור אור חסכוני למרות שאולי כרוכים בזה סיכונים בריאותיים וסביבתיים שאינם ידועים עדיין?